טבעת מוביוס

את טבעת המוביוס [Moebius Ring] הראשונה בחיי, ראיתי בערב של מסיבה בחדר שבו גר אבי, בהולנד שלאחר מלה"ע השניה, דירות חולקו למספר משפחות, כך שהכל קרה בחדר האחד שבו גרו. ימי הקיץ בהולנד ארוכים, אז כדי שאלך לישון סדרו לי מקום שינה על הרצפה מאחורי שולחן הכתיבה, שהיה מורכב ממשטח גדול מונח על שתי שידות מגירות בצידיו, עם פתח רחב לרגליים באמצעיתו. את המזרון הניחו בפתח הרגליים בין השידות, כיסו את השולחן בבד שחור מעין וילון וציוו עלי ללכת לישון, כשרגליי מתחת לשולחן בין שתי השידות, וראשי מופנה לפינת החדר בין הקיר לשולחן. היו שם אנשים מה'חבורה הרגילה'  של אבי, אנשים שניסו להתאושש מהמלחמה, חברים מלפני המלחמה, אנשים שנפגשו בבריחות, כאלה שהסתתרו כל המלחמה, כאלה שהיו זמנית במחתרות, הרבה נשים שלי זכורות כיפות, חלקם שבו ללימודים, כולם שינו כיוון בחייהם.

אני כמובן לא זוכרת את רוב השמות, אבל אמי פלטה מדי פעם שב'חברה' שלהם מיד לאחר מלה"ע היו אמנים וסופרים שחלקם היה מפורסם עוד קודם למלה"ע וחלקם התפרסמו אחריה, היא גם הזכירה חלק מהשמות הללו ואני לא תמיד האמנתי. כאשר כעסה היתה אומרת שבעלייתי ארצה ניצלתי מהבהמיות הריקנית של האנשים שם, אין תימה שבבית הספר העממי האמנתי שיש  קשר בין המילים בוהמה ובהמה.

המסיבה לא היתה שונה מאחרות, האנשים דברו בהתלהבות, הבטיחו שכאשר הם יעלו לשלטון יעשו כך וכך או ישנו את כל החוקים. חלקם, אגב הגיע במשך השנים לשלטון, וחלקם התפרסמו כאמנים, סופרים או אנשי תקשורת בעלי תפקידים חשובים.  כמובן שלא נרדמתי אלא הסתובבתי, רגליי לקיר ראשי בפתח של השולחן לכיוון החדר, הפשלתי את הבד  והתבוננתי בנעשה. כמה מהנוכחים ציירו או רשמו בעפרונות על גליונות נייר, אז כילדה סברתי שכולם מציירים,  היום אני יודעת שחלקם רשמו מחשבות לעבודות מחקר או ספרים. לפחות אדם אחד מהם, ספר לי שנים רבות לאחר מכן שחלק מהרעיונות שלו לספריו נולדו במסיבות הללו,   ולכן ספר אחד מתחיל עם מבוא שהוא גם  מכתב אל אבי                   Is NederLand Verandered? , essays,  Milo Anstadt, Contact, 2003

רוב האנשים היו חסרי סבלנות לילדים, אבל כמה מהם דווקא השתעשעו מנוכחותי הסקרנית. ציירו לי ציורים קטנים, משכו בשערותי, צבטו בלחיי, קשרו חוטים ושחקו אתי 'סבתא סורגת'. איש אחד רזה גילה את פני די מאוחר, שלף מאי שם פס נייר ארוך קפל משהו הצמיד משהו והשחיל על זרועי מעין צמיד נייר, והציע לי "לסובב את זה עד הסוף!!" סובבתי וסובבתי וזה לא נגמר, "מוביוס" אמר בעליזות, "טבעת מוביוס". זה עשה עלי רושם כזה שכבר אף פעם לא שכחתי שלטבעת מוביוס אין סוף ואין התחלה, שיש לה רק צד אחד, שאם מחזיקים אותה ביד אחת וביד השניה מחליקים סביב דופן הטבעת אז הידיים תשובנה להפגש.  לימים כשאבי טען שהוא הכיר את אשר, לא ידעתי אם להאמין לו, אך לא מזמן דברתי עם 2 אנשים שמאשרים ש"אחרי המלחמה", כל האנשים הללו הסתובבו 'באותם חוגים'. זכור לי גם שעוד ב1954, היו לאבי רישומי עפרון, של אשר על הקירות, לשאלתי מה עשה איתם, ענה שאיבד חלק וזרק חלק כי 'כבר היו ישנים ובלויים'.

ב1989 בספר שמשלב זכרונות חיים והוראות סריגה 'Knitting  Around' של אליזבט זימרמן [Elizabeth Zimmermann], הופיעה דוגמא לסריגת  צעיף בצורת 'טבעת מוביוס'.  אליבט זימרמן חידשה וריעננה את ההתיחסות לסריגה בארצות הברית ונשאה את דגל ה'סריגה של בגדים שלמים ללא תפרים', הסבירה לאמריקאיות מהו מוביוס, ולמה צורה זו היא ממש 'הצעיף המושלם' .  בהוראותיה  היא מציעה לסרוג פס ארוך לסובב את אחד הקצוות הצרים ב180 מעלות, לחבר את הקצוות בתפר נסתר, כדי ליצור טבעת מוביוס.

הצעתה של אליזבט זימרמן לסריגת מוביוס, סורגים פס מסובבים קצה ותופרים

בגלל צורה זו של הצעיף אפשר ללבשו ככובע עם צעיף צואר, או כאשר לובשים אותו כצעיף לכתפיים הוא מונח על הגוף בצורה נאה ושטוחה כי הסיבוב של הטבעת מצמיד את מקום הסבוב כאילו היה סוודר, בעוד שטבעת רגילה היתה נשארת תלויה בולטת מהבטן כאילו היא מגש.

כחסידה מושבעת של סריגת בגדים שלמים ללא תפרים, קראתי את רעיונותיה של אליזבט ורכשתי לי את הספר ודי התאכזבתי לקרא שאינה מציעה לסרוג את המוביוס בצורה אחת שלמה. הייתי בטוחה שזה אפשרי, אבל היה עלי לחשוב ולחשב. הבנתי שיהיה לי יותר קל להתחיל את נסיוניותי בקרושט [צינורה] . סרגתי שורת בסיס באורך שמתחיל באזור הבטן שלי מקיף את צוארי ושב ונפגש עם התחלת השורה, בערך כ170 סמ. כעת יישרתי את כל השורה על שולחן, תפסתי את העמוד הראשון סובבתי אותו וצינרתי עמוד על תחתית העמוד הראשון, וכך המשכתי לצנר על החלק התחתון של השורה הראשונה עד שהגעתי למקום החיבור והנה אני בצד השני. מעתה ככל שסרגתי יותר הצעיף הלך והתרחב כי כל הזמן עבדתי על השול היחיד שלו. הצלחתי לצנר  טבעת מוביוס בחתיכה אחת ללא תפרים.

השורה הראשונה שתהפוך למרכז המוביוס

 

כך הופכים שורה סרוגה למרכז המוביוס

 

כך התחלתי את המוביוס הראשון, לאחר שהבנתי איך לעשות זאת בצינורה במסרגה אחת, פרסמתי אותו בין סורגות אחרות. על המרשתת תראו פרסומים של סורגות שמסתמכות בעיצובים שלהן על הדוגמא הראשונית שלי. מכאן היתה הדרך קלה לחשב איך לעשות זאת גם בסריגה בשני שיפודים. את נסיונותי האחרונים עשיתי יחד עם בחורה מבלגיה בשם Ria, שאותה הכרתי דרך המרשתת,  היא התלהבה ממוביוס המצומר  שלי וניסתה לתרגם זאת לדוגמת סריגה בשני שיפודים. נדברנו לבקר יחד בתערוכה במוזיאון, וקבענו בטלפון שאסביר לה איך מצנרים את המוביוס, וגם הבאנו שתינו מסרגה עגולה גדולה עם שורה סרוגה, כדי שננסה לפתור יחד איך לחבר אותה לשורת האמצע של המוביוס. ישבנו על ספסל בתחנת הרכבת המרכזית של ברוסל, הדגמתי בפניה איך לסובב את העמוד הראשון של השורה כדי שאפשר להתחיל את המוביוס. היא ניסתה, פרמה, ניסתה שנית והצליחה. אז הוצאנו את המסרגות העגולות, ישרנו על ברכינו את השורה, וכל אחת מאתנו הפכה את העין הראשונה והעלתה עין חדשה על תחתיתה, עין נוספת על  תחתית העין הסרוגה השניה וכו"לי, הבטנו אחת אל השניה, אמרנו שלום, היא הלכה לרכבת אני למטרו, וקבענו שנדבר בערב. תוך כדי נסיעה במטרו, סיימתי את העלאת העיניים על תחתית השורה הראשונה, הגעתי לנקודת החיבור והמשכתי לסרוג. אחרי כמה שורות היה ברור לי שיש לי מוביוס סרוג בשני שיפודים.

כאשר מצנרים [קרושט] את המוביוס, זה נראה סביר וכמעט מובן לעין הצופה, חלק מהאנשים שם לב שזו טבעת כלשהי, ורק כמה אנשים מעירים לי ש:"גברת, יש לך כנראה טעות! כי יש שם איזה סיבוך בטבעת שלך!". ואז כמובן אני מסבירה מהי טבעת מוביוס. כאשר סורגים את הטבעת בסריגה רגילה, המסרגה העגולה =הארוכה נמצאת למעשה בצורה של &, כשהחלק הסרוג שבאמצע הולך ומתרחב, כי כל הזמן סורגים על הדופן [היחיד] של המוביוס.  בגלל ריבוי העיניים [יש בערך כ400 עיניים מחצית מספר העיניים צריך להספיק להיקף הטבעת], העבודה מכווצת ומקובצת ולצופה נראה שאני סורגת מעין 'קן של ציפור'. וכך יום אחד בעודי סורגת ברכבת מחיפה לתל אביב, רכנה אלי אשה חביבה, אחזה בעדינות בכתפי ואמרה:" לא נורא גברת, גם לי זה קרה כשהייתי מבולבלת!", גם החביבה הזו קבלה הסבר.

 

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה אמנות סיבים, כללי, מלאכת מחשבת, משפחוגרפיה, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

6 תגובות על טבעת מוביוס

  1. מאת ארבל‏:

    אני נהנית כל פעם מחדש מהכתיבה שלך…
    הסיפור הפותח מרגש, האנקדוטות המסיימות משעשעות…

    לפני כמה שנים נתקלתי בקישור הזה – http://www.garnstudio.com/lang/en/visoppskrift.php?d_nr=94&d_id=16&lang=en – הוראות לסריגת צעיף מוביוס. ה הוראות עדיין מחכות בין המועדפים שלי… יבוא יום ואני גם אשתמש בהן 🙂

  2. מאת אריאלה‏:

    נהניתי לקרוא את הסיפור מאחורי המוביוס ובזכותך אני אף נהנית להתעטף באחד..

  3. מאת שושן‏:

    כל הכבוד! כתבה ממש נחמדה, כיף היה לקרוא

  4. מאת אילה רז‏:

    הכתיבה שלך שופעת ואני פשוט לא מצליחה לעמוד בקצב. שילוב של זכרונות חיים עם הוראות סריגה הוא שילוב מנצח!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.