עירוני=Urban= אורבני אורב

לא מזמן הכריז האו"ם שרוב אוכלוסיית העולם גרה כיום בערים. לחיים העירוניים יש מעלות וחסרונות שניכרים כמובן גם בכל ענפי האמנות. העיר הינה מקום 'עשוי בידי אדם' [ Man Made Place]        להבדיל מ'מקום טבעי' [Natural Place]' הארכיטקט כריסטיאן  נורברג-שולץ [Christian Norberg-Schultz ]  השתמש בשני המושגים האלו בספרו "רוח המקום"  'לקראת פנומנולוגיה של ארכיטקטורה'     [ Genius Loci, towards a phenomenology of architecture].  לא מצאתי תרגום טוב למילה זו.  בפרק הראשון הוא חוקר ומנסה להגדיר קבוצות של מקומות טבעיים : עמקים, הרים, נחלים, סלעים, אגמים, מדבר. הוא בוחן את הבנייה העתיקה ביון ורומא ומנסה להבין כיצד אנשים ניסו לבנות בצורה משולבת ומותאמת לסביבה. בפרק השני, לעומת זאת, הוא בוחן סוגי בניה שבה אנשים בנו מבני ענק, שלצרכי בנייתם הם שינו את הנוף הטבעי, יישרו הרים /חפרו תעלות -נהרות השתלטו על הנוף והפכו אותו לנוף 'מלאכותי' עשוי כולו בידי אדם.

אני חושבת שלעיתים האדם אובד בתוך העיר בין הבנינים מעשה ידיו, אבל אני שומעת ואפילו מכירה אנשים שאינם חשים טוב ב'נוף הטבעי'. כולנו מכירים את תופעת הטוזיגים שבה אנשים מגיעים פותחים שולחן וכסאות, מביאים אפילו טלויזיה קטנה, מקרר חשמלי קטן ויתר 'נוחיות התרבות'. עיר נחשבת גם כמקום שיש בו יותר מוסדות תרבות ויותר אפשרויות לראות מופעי תרבות. לפני כ7-8 שנים היתה בלונדון תערוכה ענקית שהמוטיב שלה היה ש'ערים גדולות יוצרות תרבות' לאו דווקא בתקופת ההיווצרות שלהם, אלא כאשר הן כבר מבוססות ומושכות אליהן מיעוטים מהכנסה ותרבות שונה וכי החיכוך בין העיר המבוססת ל'נוודי הפרנסה', הוא שיצר את מיטב התרבויות.

חצר שיכלה לפרוח בין בנינים בהדר, שלטים מחוקים,קיוסק עזוב שנבנה בין הבתים

ערים רבות בעולם התפתחו באופן הדרגתי במקום מרכזי, על שפת ים במקום שאפשר היה לבנות נמל, על גדות נהרות גדולים, במקומות שבו נפגשים כמה צירי תנועה. במאה האחרונה  נבנו אצלנו בארץ ערים שהתחילו כמושבות אך יש גם ערים שהוקמו כעיר.  גם בארצות אחרות הוקמו במאה האחרונה ערים חדשות.  עיר צריכה תכנון כדי שהיא תתפקד טוב, שתuשביה יהנו מהאפשרויות העירוניות, יחיו בבטחה ינועו בקלות ממקום למקום וכולי. במאה האחרונה [בעיקר עם התפתחות אמצעי התחבורה הפרטיים] גדלו ערים מהמרכז החוצה, התושבים שהתבססו וחיו קודם במרכז העיר עוברים החוצה לשוליים השקטים יותר. זהו היפוך להתחלת העיר שאז החזקים והמבוססים עברו למרכזה, כעת העניים יותר עוברים למרכז, שעדיין משמש את כולם כלב מסחרי תרבותי [למרות נגיסת הקניונים גם בענין זה] ומרכזי הערים [בכל בעולם] מתמלאות באוכלוסיה הפחות מבוססת. איכות החיים במרכז העיר יורד, והערים בעולם הופכות למעין טבעות שבמרכזן יש גושי בתים ריקים, עזובים ובלילות שומר נפשו מתרחק מאמצע העיר. תהליך זה גרם לרשויות בארצות רבות להתחיל במבצעי שיקום וחידוש מרכזי הערים שירדו מגדולתם. שיטות החידוש הן דומות, מציעים לאוכלוסיה של אמנים אומנים וסטודנטים דירות יחסית זולות והקלות במיסוי  בתקוה שהם ישפצו את המקום ויגררו אחריהם נותני שירותים שונים, מזנונים וכדומה, כמו שעושה כעת עירייתנו בעיר התחתית, ונקווה שבקרוב גם בהדר.

תוספות שאינן מוסיפות הדר

אחת הרעות החולות הן הדירות העזובות, או הסגורות מסיבה כלשהי. צרה צרורה נוספת  הן התוספות המוזרות והמכוערות שכל מיני אנשים הוסיפו לבנינים.  אחד הדברים החשובים ביותר הוא לא רק שיפוץ מבני אלא החזרה לצורת הבנין כפי שנבנתה בתחילה, כאשר המתכננים  תכנו וחשבו על מראה הרחוב ככלל. החזרת המבנים לצורתם המקורית, תתן לכל רחוב ואיזור ייחוד סיגנוני. רחובות שונים בעלי סגנונות ייחודיים עשויים לעודד אוכלוסיות שונות לגור במקום, וכן למשוך טיולים של אנשים האוהבים לראות בנינים מענינים.  ספרו לי פעם שבחיפה יש דוגמא לכל סגנון שנבנה אי פעם בארץ,  מסלול 'בתים בעלי סגנונות ארכיטקטוניים שונים' יכול להיות טיול נפלא.

 

 

 

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה אוספים, אמנות ישראלית, כללי, ממצלמתי, תדמית מדומיינת, תמונות מקומיות, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.