גזירי עץ אלו, בצורות של מלבן, קוביה עמודונים ועוד צורות שאפשר להרכיב ולבנות מהם כל מיני מבנים או צורות גיאומטריות או להמחיש בעזרתם תרגילי חשבון. פותחו על פי שיטת החינוך של פרידריך פרובל [Friedrich Froebel]
רבים מיוצרי סגנונות הבאוהאוס, הקוביזם, הפוטוריזם, דה-סטייל, אמנים כמו בראק, פאול קליי, חריט ריטפלד,רוברט פאן-הט הוף, הארכיטקט פרנק לויד רייט, למדו כולם בגן הילדים – Kindergarten. יוזף אלברס למד הוראה בסגנון הקינדרגרטן, אביו של פול קליי והוריו של קנדינסקי היו אוהדי השיטה.
גן הילדים היצירתי והחשוב הזה פותח על ידי מחנך גרמני פרידריך פרובל [Friedrich Froebel] ב1830. הוא חשף אך ילדי הגן לשירה, ריקוד, עבודה בגינה אך עיקר משנתו היתה במתן 'מתנות חינוכיות' סדרה של 20 משחקים חינוכיים [כיום היינו קוראים להם ערכות] שנועדו לפתח את כושר ההסתכלות, התנועתיות, והחשיבה של כל ילד בקצב שלו.
עשרים המתנות כללו גם לוחות שעליהם הודפסו אפשרויות העשיה של כל מתנה. 1. שישה כדורים רכים עם שרוך תליה שנעשו בקרושט, כל אחד בצבע שונה.הלוחות האלו הודפסו באנגלית ב1855 על ידי מחנכים בריטיים שהעתיקו את שיטת פרובל לאנגליה. 2. כדור, גליל וקוביה עשויים מעץ , שבהם היו מחוררים כמה נקבים שאפשרו השחלת חוט לתלייה או תירגול תנועות ידיים שונות. 6,5,4,3 קוביות שפותחו על פי רעיונותיו של פרובל. 7. לוחיות פרקט [Parquetry] לוחיות עץ [או קרטון] שטוחות בצורות שונות מהן אפשר להרכיב תמונות שונות. [דומה במקצת לטנגרם היפני]. פרובל ראה בלוחיות הפרקט צעד חשוב לכיוון האבסטרקט, להבנה שצורות גדולות מורכבות מצורות בסיסיות. 17,16,15,9,8 מקלות זעירים וצבעוניים, טבעות, לוחיות עץ דקות, ושזירה. 10. המתנה העשירית אמצעי עזר לציור ציורים המורכבים ממשבצות לוח צפחה משובץ ומחברת עם נייר משובץ. 11. אמצעי דיקור לנייר, כרית לבד ודפי נייר משובצים שדרכם אפשר היה לדקור צורות ואף תמונות שלמות על ניר אחר. 12.תפירה, קרטונים שבהם אפשר היה לדקור צורות שונות, מחט וחוטי צמר שבהם היו רוקמים/תופרים את הצורות הללו. 18,14,13 חיתוך, אריגה וקיפולים נירות צבעוניים מרובעים שמהם אפשר היה לחתוך פסים לאריגה או לקפלם בכל מיני צורות. 19.עבודת אפונים, כדוריות שעם קטנות ומקלות שננעצים בהם ליצירת גופים תלת מימדיים. בארכיטקטורה זה משמש לצורות גיאודזיות. 20.חימר [או לימים פלסטלינה].
שיטת פרובל ומחנכים אחרים שהמשיכו אחריו ובדרכו, לימדה את אלפי תלמידי הגנים שלו, שכל צורה מסובכת מורכבת מחלקים בסיסיים ןפשוטים. שיטת החינוך הזו פיתחה אצל הילדים בצורה שלבית בסיס למחשבה לוגית, רצון ויכות לעבודת כפיים, בטחון ביכולתם לפתור בעיות ויכולת לשיתוף חברתי. אך השיעור החשוב ביותר שלמדנו ממנו הוא עד כמה חיוני וחשוב לחנך ילדים כבר בגיל צעיר, בגני ילדים נעימים ומצוידים היטב. כי חניכי גן הילדים של היום עשויים לשנות/לתקן את העולם.
ביבליוגרפיה
Inventing Kindergarten, by Norman Brosterman, Harry N. Abrams, 1997.
תודה רבה 🙂
שלום יסמין! ברוכה המגיעה לבלוג. לא ברור לי על מה בדיוק את מודה לי? אך תודב רבה לך על התודה. מרים