חי[ה]פה

אין לי מושג כמה אמנים ובאיזה אופני ביטוי כבר הנציחו נופים וסיפורים של חיפה. יש ספרים רבים ספרותיים, או היסטוריים,יש ציורים וצילומים. מוזיאון העיר חיפה, מציג מאז הקמתו שלל תערוכות ויחד עם כל אחת מהן מוציא קטלוג יפה ורב עובדות, לשימור ולימוד. מנסיוננו התערוכות מושכות קהל רב, סקרני וצמא ללמוד ולהינות. יפה מאד שהתערוכות יוצרות רצף היסטורי.

כל המעונין יכול לעיין בקטלוגים השונים בחנויות המוזיאונים, אבל רציתי לספר משהו מבדח שבלט לעיני בתערוכה "חיפה העות'ומאנית" מבט על העיר 1918-1516  שחלק ניכר ממה שהוצג בה היו ציורים או תחריטים של אמנים שונים מחוץ לארץ,שכנראה אף פעם לא ביקרו פה ולכן חלקם נראו כמועתקים זה מזה. אך לטעמי הגדיל מכלם לורנס ד'ארביו [Laurens d`Arvieux ], בתחריט צבעוני מ1718 'מאהל של השבט הבדווי על הכרמל',חיפה [קטלוג התערוכה עמ' 05] מצויירים אוהלים עגלגלים עם כיפות קונוסיות שמזכירים אוהלים נוסח הילידים האמריקניים [ויגואם], או אוהלים אירופיים מתקופת האבירות.  האוהל הבדווי או הים תיכוני, נראה יותר כמו כיכר לחם ארוכה, שמחולקת למדורות. אירוח מצד אחד, מגורים באמצע, מדור הנשים מהצד האחר. רק במבנה כזה אפשרי היה ש…'ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו' בראשית יח,י.  טעות מוזרה ומשעשעת זו אפשר גם למצוא בספר ה'אוהל האדום' מאת אניטה דיאמנדט [Anita Diamant], לעומת הספר המקומי מאד 'מעשה תמר' שכתבה שלומית אברמסון.

תופעה יפה בעיני אלו ספרי טיולים בעיר, המתחברים למבנה, רחוב או נקודה מיוחדת אחרת בעיר. בין היקרים ללבי 'התוף והים' מאת ירדנה כהן, כלת פרס ישראל, נסיכת בת גלים, מאמהות המחול הישראלי. יש לי מצלמה בתרמילי, כי תמיד יש מה לצלם ומה להראות אצלנו ולפעמים זה יכול להיעלם.

הקיר של מרדכי גומפל בפתח מלון שולמית טרם הריסתו. הועבר למשכן לאמנות עין-חרוד

ברחוב בלפור מעל שני פתחי מנהרת הולכי הרגל שהפכה ל'גלריה' יש שתי עבודות מוזאיקה יפות שיצר מרדכי גומפל בעזרת אשתו.

הנוף העירוני שלנו משתנה תמידית, בניה תזזיתית הופכת, משנה, מזיזה, אך תמיד מסקרנת ומלהיבה.

תחנת הרכבת של חוף המפרץ, מוקדם בבקר, מבט לדרום ולצפון, לפני בניית המנהרות

לתוהים באיזה גובה הם נמצאים 'מעל לים' השכן לנו, יש תשובה

פינת חורב, על דופן הבנין ממש ליד הרמזור

לא רק הרשויות עוסקות במתן מידע נחוץ או רצוי

שלט הסברה

אני חיה פה! חשה, נושמת, שומעת, רואה ואוהבת את עירי.

ביבליוגרפיה קטנה ואהובה עלי שעולה כרגע בזכרוני : גוטפרוינד אמיר, 'בשבילה גיבורים עפים', זמורה ביתן 2008. /ירדנה כהן, 'התוף והים', ספרית הפועלים,1976./ זלדה,'שירים',הוצאת הקיבוץ המאוחד,התשל"ט./ ז'ק קנו ועמיקם יסעור,'לסייר בחיפה בעקבות סופרים',פרדס הוצאה לאור, 2009./  לוי ניסים,'נסומה מרחוב הפיג'מות',הוצאת המחבר,2009./  שבבו שושנה, 'מריה' הוצאת בימת קדם לספרות.

 

 

 

 

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה מחזות וספרות אוטביוגרפיים, תמונות מקומיות, תערוכות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות על חי[ה]פה

  1. מאת אילה רז‏:

    נחמד לגלות כמה לוקאל פטריוטים חיים בחיפה. הנגיעות שאת משרטטת במצלמה שלך מציירים חיפה מאוד מיוחדת וקצת לירית. חיפה שאני זוכרת משנות נערותי היתה חיפה האדומה שבה החיים נגמרו פחות או יותר ב- 10:00 בלילה. וזכור לי איך פעם נתקענו במרכז הכרמל אחרי 10:00 ולא הצלחנו להשיג שום תחבורה להדר. בסוף נשברנו והלכנו את כל הדרך ברגל…
    "בשבילה גיבורים עפים" הוא ספר יפה שגם אני ממליצה עליו ואת הספר של שושנה שבבו- אני זוכרת שקראתי במסתור כי היו שם קטעים נועזים במושגי התקופה.

  2. מאת mirjam‏:

    תודה אילה, מה אפשר לעשות חיפה היא עיר מיוחדת!!! אני לא בטוחה שאני מציירת חיפה לירית. אני מאד מוטרדת ממה שנעשה בהדר שכבר מזמן צריכה להקרא אי-הדר, פעם הייתי חברה בגלריה 'סדנא 24' ברח' פבזנר, ולא פחדתי לשבת לבד שם, היום בערב מורידים את תריסי הברזל על חנויות-הדוכן ורחוב הרצל הופך ל'עיר תחתונה' חשוכה ואין כמעט תחבורה ציבורית שם.אבל עדיין העיר יפה ויש כל כך הרבה פינות חמודות ו/או מענינות.
    זכיתי להכיר את שושנה שבבו באופן אישי, היא היתה נחמדה ומשעשעת.
    מרים

להגיב על mirjam לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.