תדמית מדומינת- אוצר לא רק תולה תערוכות ולמה דפקת מסמר בעבודה שלי?

לפני כשנה הוזמנתי לדבר בפני כנס כלשהו, בעיר רחוקה מעיר מגורי. דחיתי את ההזמנה כי הייתי בעיצומן של ההכנות לתערוכת "מחווה לחוה ובנותיה" בהשתתפות 25 אמניות/ים. “שטויות" אמר המזמין "מה יש לך לעשות , מביאים לך קצת עבודות ואת תולה אותן על הקיר, חצי שעה מקסימום !!!”

בבקור אצל מישהי , היא הודיעה לי שיש לה הפתעה עבורי, היא תלתה תערוכה לדבריה : "הרבה יותר יפה וחשובה ממה שאת מתיימרת לעשות ". הוסעתי למועדון חברתי, על קיר שאליו נשענו קצות טורי הכסאות, על שרשרות מדלדלות בגבהים לא מקבילים בשום מימד, תלו ציורי מים ואקריליק במסגרות שגימדו את העבודות, “את רואה "אמרה המארחת שלי "כל אחד יכול להיות אוצר/ת".

האמנם כל אחד יכול להיות אוצר? מהו אוצר ומהם תפקידיו? ובמקרה שלי כאמנית סיבים מה חשוב לי? קודם כל, שכל אוצר יבין מה התכונות המיחדות את הסיבים. [להלן אשתמש במילה אוצר בלשון זכר , אך כוונתי כמובן גם לאוצרת אשה וכל יכולותיה ותפקידיה זהים לאלו שאני מבקשת מן האוצר].

מורי לאמנות הסיבים בPIA בבוסטון, שניהם כבר 'אמנים מציגים וידועים' הרבו לדבר אתנו על ה'המיוחדות' שבתלית עבודות סיבים' , בגלל גמישות ורכות החומרים, בגלל שבקלות אפשר לקלקל משהו אם בתפיסת חוט, אם בחבלה אחרת. הושם דגש רב על לימוד 'הכנת העבודה לתצוגה', עודדו אותנו להקדיש מחשבה לאופן התצוגה, מהרגע הראשון שבו התחלנו לעבוד על עבודה חדשה ואם אפשר, לשלב את אמצעי התצוגה כחלק מהותי של העבודה. כמן כן למדנו שיש לצרף המלצת תצוגה בכתב, כך שהמציג ידע מה הכנו, ואיך להציג את העבודה במיטבה ובבטיחות.

קריאה נרחבת על תולדות ה'תצוגה', של אמנות בכלל וסיבים בפרט, התפתחות המוזיאונים מחדרי 'קוריוזים' פרטיים, אוהלי קרקס וחדרי תצוגה לכלי מיטה [של נדוניות], אופני תצוגה של בתי אופנה יוקרתיים וחנויות כלבו, הבנת ההתפתחות ההיסטורית/ סוציולוגית של אופן ההצגה המקובל של ציורים 'במסגרות וה'פספרטו' שבתוכם', כדי להבין את שונות הסיבים שאינם זקוקים למסגרות הללו. קבלת אמנות הסיבים כענף שוה זכויות בעל תכונות חומריות שונות. הינם חלק מה'מפתחות' להבנת סוגי תצוגה שונים בכלל והמיוחדים הנדרשים לאמנות הסיבים בפרט.

היסטורית האוצר [ Curator] , היה הממונה על שמירה, שימור, תחזוק וטיפול בעבודות האמנות, האומנות, המתנות , שלל המלחמה ושלל ההחרמות שניתנו/נלקחו למלכים, אנשי ממסד [דתיים וחילוניים] או לסתם בעלי שררה. הדברים שהושמו לשמירה בבית הנכות/ הגנזים [מלכים ב' כ ,יג]. בית הגנזים המלא העצים את כבוד המחזיק ברכוש. השליטים בודאי לא ראו בעין יפה ירידה בערך אוצרותיהם, כך שהאוצר החרד לחייו, עבד קשה ככל שיכול על שימור וטיפוח האוסף.

אוצר מודרני מטפל לעיתים ברכישות [יזומות על ידו, על ידי האמן, ו/או על ידי הרשויות או נדבן] לעיתים הוא עוסק בהשאלה ושאילה. עליו לדעת את ההקשר ההיסטורי מבחינה אמנותית וחברתית של העבודות שהוא רוכש או רוצה להציג בתערוכות. עושה רושם שאוצרי גלריות, העוסקים בעיקר בהקמת תערוכות של חפצי אמנות שמובאים לגלריה ואחר שוב נלקחים ממנה, כנראה מוטרדים פחות מאוצרי מוזיאונים, בשאלות של שימור ותחזוקה של חפצי האמנות. לכן יש תחושה חזקה שאוצרי גלריות לא עוסקים מספיק, מבחינה עיונית בעניני 'הטיפול' בעבודות. כמובן איש לא מתעלם מן העובדה שאוצרי הגלריות עושים הרבה עבודות שבמוזיאונים מתחלקות בין מספר בעלי תפקידים, אך זה לא פוטר אותם משום אחריות כשומרי שלמות פריט האמנות.

#על האוצר, לטפל בעבודה כך שתוצג באופן נכון כלומר כפי שהתכוון האמן [במידה והאמן עדיין חי , רצוי לשוחח או להתכתב עמו בענין, במידה ואינו חי יש לחפש תיעוד כתוב לגבי רצונות התצוגה שלו או להעזר בקטלוגים שנעשו בתקופת חייו.]

# עליו לדאוג שהעבודה לא תפגע לא בזמן התצוגה, לא בזמן השמירה ולא בזמן השינוע שלה.

# עליו לדעת להעריך עבודה לביטוח., ולנטרל סכנות אפשריות.

#אם העבודה יכולה לקבל קטלוג, כלומר אם יש מי שמממן קטלוג, מה טוב, לעיתים קרובות האוצר צריך גם לחפש מממנים לקטלוג. ואז עליו לדעת לא רק מה הרקע ומה ההקשרים לעבודה, ואלו פרטים אישיים, חברתיים, היסטורים כלליים יש לציין ולשלב בכתוב אלא עליו גם לדעת להתנסח בצורה סבירה, בלשון בני אדם שרוב האנשים יבינו ולא יצטרכו תואר או מילונים מיוחדים כדי להבין למה הוא מתכוון.

#עליו לדעת להגדיר את טכניקת העשיה, [ גם אם כן צוינה על ידי האמן] כבר קרה שראיתי בתערוכה שתחת עבודה רקומה או מצויצת, כתוב שהיא ארוגה.

#רצוי מאד לשמור את האריזה המקורית שבה הגיעה העבודה, הוציאו את העבודה [בידיים נקיות], שימו לב כיצד קופלה/ גולגלה/ נארזה הניחוה על מקום נקי, חסר בליטות, החזירו לאריזה את כל העטיפות, עזרי התמיכה וכולי וסמנו על האריזה של מי היא, זה יעזור לכם להחזיר את העבודה שלמה ובריאה לשולח.

כדי לתרגל מעט תחושות לתצוגת סיבים, קחו בבית סדין, שמיכה, סוודר כלשהו וחופן חבלים או חוטים . הניחו אותם על שולחן, על מסעד כסא, על כרית, על קולב ועל מסמר תקוע בקיר . קפלו אותם מעל מקל של מטאטא כשהוא נשען על שני כסאות. שבו מספר דקות ושימו לב לצורה/ות שבהן הבדים השונים הללו 'מסתדרים', כיצד הם גולשים מטה, מחבקים את התמיכה או מתרחקים ממנה. הניחו/ תלו את הפריטים התבוננו היטב, ואז לכו לעשות משהו אחר, שובו והתבוננו בפריטים לאחר מספר שעות, שימו לב שחלק מהחפצים נעשו נינוחים יותר, קמטים קטנים נוספו או נעלמו. שחקו גם מעט עם אופני תאורה שונים, האירו לסירוגין מן הצד מלפנים ומאחור. ראו כיצד מגיבים הבדים הללו לאור טבעי, לעומת תגובתם לאור חשמל. נסו להתבונן גם בבגדיכם שעל גופכם, כיצד נראה הבגד במנוחה וכיצד בעת תזוזתכם, מה ההבדל בין תגובת הבגד/ בד ההדוק/ צמוד לגוף והרפוי יותר. הקשיבו לבגד/בד, הקשיבו לתחושת המגע, מתי חם לכם מתי קר לכם, מתי רך מתי נוקשה. שעור פרטי בתכונות הסיבים.! עכשו קחו תחושות אלו כשאתם באים לטפל באמנות הסיבים, שפריטיה מורכבים לרוב מאותם החומרים.

בראשית שנות ה90 , הציגו ב'פומפידו', שעמד לעבור שיפוצים נרחבים, תערוכה בשם 'Made In France' , מעין סיכום של שנות תצוגה רבות. זה היה מדהים ופוקח עיניים, קודם כל צפיפות התליה, כל קיר, מריש או בליטה היה מכוסה בעבודות, כמעט ולא ראו את הקירות. אח"כ החומריות המגוונת, כל חומר שעולה על דעתכם, יוצג שם בתוך חפצי האמנות, להזכירנו שלא משנה ממה עושים האמנים את האמנות העיקר שהם מתכוונים ומכוונים לספר משהו באופן אישי ומיוחד.

פניתי למספר אמניות סיבים שתחלוקנה עמכם/ן את הצרכים המיוחדים לתצוגת סיבים. ראו מכתבים נספחים.

לינדה בר און אמנית קווילט שגם משתתפת בתערוכה הנוכחית, ושרה בן ישראל אמנית סיבים שניהלה שנים רבות בית ספר לאומניות סיבים ואצרה תערוכות.

ב1994 הצטרפתי לקבוצת סדנא 24 בית היוצר בחיפה, למרות שהיו שם מספר אוצרים מקצועיים/מנוסים, מהר מאד הבנתי שעלי להתלוות לעבודותי בימי תליית תערוכות, פן ה'תליינים' הנמרצים יחנקו את עבודותי באיבן, כיון שחסרו כל מושג ולצערי גם כבוד לאמנות הסיבים. למזלי היתה שם גם אולי גראוס, אמנית שעלתה ארצה כשהיא כבר אוצרת בעלת ותק, גם בתליית סיבים, והיא תרמה לי רבות בהרחבת ידיעותי בנושא.

לפני כמה שנים החזירו לי בחבילה כמה עבודות שהוצגו בגלריה מאד מכובדת בפולין, לתדהמתי כאשר פתחתי את החבילה היכה בי גל מסריח של ריח סיגריות, מסתבר ששם מותר לעשן בגלריות. אנא זכרו תמיד בדים וחוטים   ס ו פ ג י ם       ר י ח ו ת. לקח לי שבועות של אוורור, וניקוי כדי לסלק את הסרחון מעבודותי.

כל מציג צריך מודעות למרחב שבו תערך התצוגה . אורכים, גבהים, קירות, ריהוטי חדר כגון ברזים, משקופים, בליטות בקירות, מיקום התאורה , גופי חימום או קירור, כל אחד מהם מהווה מטרד אפשרי לסיבים ויש לבחון את החדר לפני עצם התליה. בגלריות רבות מקובל לסייד את הקירות לפני תליית התערוכה הבאה , אל תתלו עבודת סיבים על קיר רטוב/לח. בתערוכת היחיד הראשונה שלי, סבלה הגלריה מנזילת מים לרצפה, כל בקר היה צריך לרוקן דליי מים, לפחות 2 מעבודותי ספגו רטיבות מן הלחות התמידית ונותרו עם כתמים מכוערים ובלתי ניתנים לניקוי. בדים וחוטים ס ו פ ג י ם   ל ח ו ת .

כל אמן סיבים מודע לבעיות התצוגה ורובם מכינים את אופן התצוגה, מה שלא הפריע לאוצר אחד לתקוע כמה מסמרים באמצע עבודה שלי, לקרוע מספר חוטים, ולהחזיר לי עבודה הרוסה. הביטוח אולי מחזיר עלות חומרים, אך אינו יכול להשיב לי שעות ארוכות של התיחדות יצירתית עם אותה העבודה. אז שימו לב לאופני התצוגה המוכנים, לולאות, טבעות, 'צינורות' בד שדרכם אפשר להשחיל מקלות או קפיצים מאורכים, בובות תצוגה, מסגרות מעץ או חומר אחר.

אנא, רחצו ידיים לפני שאתם מוציאים את העבודה מאריזתה, ואל תאכלו סנדויץ או תשתו לידה, [לצערי הערה נחוצה, רוצים לדעת מה אכל האוצר בגלריה מסוימת ??? הוא השאיר לי תזכורת ] אנא סורו הצידה כשאתם אוכלים ו/או שותים.

אל תזרקו את העבודות על הרצפה, גם לא כשאתם 'מפזרים' את העבודות בחלל התצוגה לצורך התליה אחר כך.

הניחו סדין ישן או שקית בד, ניר או ניילון נקיים, להפריד בין העבודה והרצפה. אל תניחו אותן במסלול ההליכה שלכם, הן אולי לא נשברות, אבל נעליים יכולות ללכלך ולקרוע.

אל תזרקו את העבודות בערימות, שימו לב כיצד האמן קיפל אותה כדי שתשאר שלמה, נקיה ולא תקבל קמטים מיותרים.

בדים וחוטים  ס ו פ ג י ם  א ב ק , ע ש ו י י ם  ל ה ת ק מ ט ו/ או  ל ה ק ר ע.

אם זאת אין לפחד מסיבים, הם נוחים לתצוגה, אפסון ומשלוח, בדיוק בגלל אותן תכונות. הם גמישים, רבים מהם אפשר לגלגל או לקפל, למעשה אין צורך שהאמן ישלח כל מיני כנים ובסיסים, בהקשבה לבקשתו, אפשר להשתמש בכל מיני משענים [ בתנאי והם נקיים וחסרי בליטות חדות !!!] כלי בית, מיטות ישנות , קולבי בגדים ועוד ועוד כלם יכולים להיות לעזר תצוגתי כשהם מוחבאים מתחת או בתוך העבודה.

אי אפשר, ממש לדעת באלו חומרים ישתמשו אמנים בעתיד, אך אני מאמינה שהסיבים שליוו את האנושות כ 20000 שנים ימשיכו להיות חומר ליצירת אמנות רבה ומגוונת, ואני מקוה שנדע כיצד להציגם, לשמור עליהם ולכבדם.

ביבליוגרפיה

'אוברקרפט' אובססיה דקורציה ויופי נשכני', באצירת תמי כץ-פרימן, [קטלוג] אוניברסיטת חיפה, 2003.

'אמנות הסיבים הפולנית בת זמננו', משכן לאמנות עין חרוד, באצירת גייל ויימר וגליה בר אור [קטלוג], מודן, 1991.

'אמני פולין', סיבים, אריגה,נייר, באצירת שרה בן ישראל [קטלוג], , עיריית חולון, התשנ"ח.

'התרשמויות מפה' , מרים ברוק- כהן, באצירת חיים מאור [קטלוג] , משכן לאמנות עין-חרוד, 2001.

'כל העולם במה', באצירת סימה סלע, [קטלוג], אגודה ישראלית למעשה טלאים, 2006.

'מוז-מוזה' באצירת מירי גרוס [קטלוג], סימגלרי, 1997.

צ'יז'יק, ברוך [בעט], צ'יז'יק- אילון, נעמי [במחט], 'צמחיאל' אגדה ורקמה, [הדפסה מחודשת],צפונות תרבות, התשס"ג.

'ראדה עאמר וידויים אינטימיים', באצירת פרופ' מרדכי עומר ו נחמה גורלניק [קטלוג], מוזיאון תל אביב לאמנות, 2000.

Adams, Michael Henry, `American Regional Rooms`, A new Pespective on tradioal design, Mallard Press ,1992

Albers, Anni, On weaving `, Wesleyan University Press, 1965.

.Calloway Stephen and Jones Stephen, `Tradional style`, how to          recreate the traditional Period Home     Mitchell Beazley,      1990

Coss, Melinda, `Bloomsbury Needlepoint ` A Bullfinch, 1992

From Russia with Love , costumes for the Ballets Russes1909-1933, National Gallery of Australia, 1998

George , Phyllis `Living with Quilts` , GT Publishing, 1988

Ginsburg Madeleine ]ed[ The Illustrated History of Textiles , Portland House 1991

Kamitis, Lydia, 'vionnet”, Thames and Hudson, 1996

Kieffer Mowery, Susan [ed], Fiberarts Design Book 7 , Lark books

2004

The Museum of Modern Art , The History and the Collection, Thames and Hudson, 1984

Orbis Terrarium, Werelden van verbeelding , Antwerpen 2004 Museum Plantin- Moretus

Vandenbroeck, Paul , `Azetta` Berbervrowen en hun kunst, Ludion Gent , Amsterdam , 2000

 

 

 

Webster, Brabara, “ Beautiful Banners” Sterling Pub, 1996

Bild Und Text  Bei  Thomas Mann  , eine  Dokumentation                                    herausgegeben unter mitarbeit     von       Yvonne  Schmidlin      Francke Verlag 1975.

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה אמנות סיבים, כללי, מלאכת מחשבת, תדמית מדומיינת, תערוכות, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות על תדמית מדומינת- אוצר לא רק תולה תערוכות ולמה דפקת מסמר בעבודה שלי?

  1. מאת אילה רז‏:

    רשומה מאוד מעניינת וחשובה. מן הראוי שכל אוצר/אוצרת יקראו לפחות פעם אחת לפני שהם ניגשים לתלות תערוכה. תודה לך, מרים, החכמתי מאוד מדברייך

  2. תודה רבה אילה. בזמנו כתבתי זאת עבור התלמידות של פרופ' חיים מאור. והכנסתי לכאן הרבה מאד מ'כאבי הלב' [אם להתבטא בעדינות], של כל מיני פשלות שנגרמו לעבודות שלי ושל אחרים שאפשר היה להמנע מהן, עם 'קצת' מחשבה מוקדמת והתחשבות. מרים

  3. מאת יעל‏:

    מאמר מרתק. שימור העבודות הוא אכן אחריות מרכזית של אוצר, וחשוב מאוד לזכור זאת . הנושא מורכב, כי קיים מתח בסיסי והמשכי בין תצוגה ושימור, לרוב הם מתקיימים ביחס הפוך, היות ותצוגה מטבעה חושפת עבודות לאור, לחות ושאר אלמנטים פוגעניים, מצד שני ברור שהפתרון הוא לא אי-תצוגה. לכן מדובר כאן בתרגיל של איזון בין שני צרכים מנוגדים (הרצון להציג ולחשוף והרצון לשמר ולהגן), תוך הגעה לפתרון הגיוני. לאחרונה נתקלתי באמן סיב שביקש מפורשות, כפי שעשה בתערוכות קודמות שלו, שליד עבודותיו יוצב שלט הקורא לצופים כן לגעת בעבודות. מבחינתו תחושת העבודה היא חלק אינטגרלי מהיצירה והוא מוכן לקחת את הסיכונים הנלווים, למרות שעבודותיו עדינות. הוא הצביע גם על העובדה שאומנות סיב היא אחת האומנויות הכי נגישות למי שראייתו מוגבלת, נושא שלא חשבתי עליו לפני כן. כל זה מחזיר אותנו לנושא ההקשבה וההתחשבות שצריכה להיות במערכת היחסים בין אוצר ואמן מציג.
    על נושא הכתיבה בקטלוגים שהעלת, שוב אנחנו רואים כאן מתח בין הרצון של האוצר או הכותב לתווך את העבודות ולתקשר עם הקוראים והרצון להפגין ידע ובקיאות מקצועית. אישית אני מאמינה שאפשר לשלב בין השניים ולהיות בהיר בלי להפוך שיטחי. בעיניי "פופולרי" אינה מילה גסה ומאוד עוזר כשהכותב (מבקר אומנות, היסטוריון אומנות, או אוצר), לא שוכח את תפקידו כחוליה מקשרת בין אמנים וקהל.

    • מאת mirjam‏:

      שלום יעל, סליחה שלא הגבתי מיד על מכתב המצוין. עלו בי הרבה מחשבות, תהיות וחשק גדול להמשיך את הדיון הזה. מרים

להגיב על אילה רז לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.