לדעת למיין ולהעביר

פעמיים בשנה אני עוברת על מלאי /אוסף החוטים והבדים, לראות שמא הגיעו אורחים לא קרואים, שלא נדע. באותה הזדמנות אני גם חושבת על החומרים הללו האם ומתי אשתמש בהם. הגעתי למסקנה שכדאי לוותר על אותם חומרים שכבר שוכבים בארונותי הרבה זמן, בדרך כלל אלו עודפים מיצירות שכבר עשיתי, או חומרים שקבלתי מאנשים להם נתתי משהו שענין אותם ובזמן הזה הם הוסיפו לי חומרים שעמם יצרתי באותה התקופה. גם אם אעביר את החומרים הללו לאמנית סיבים אחרת אורגת, סורגת, מצנרת, מטליאה או אחרת עדיין יש לי עודפי חומרים מקוריים וגם כאלה שאני ממחזרת.

החלטתי אם כך לוותר על החלק שאינו בתוכניות העבודה ולהעבירו למישהי שיכולה להשתמש בו עכשו. טלפנתי לחברה אורגת נהדרת והיא הסכימה לקבל את החומרים.

כיוון שכבר החלטתי לוותר על מה שלא שמיש לי כרגע  [ומותר להודות שדרוש לזה קצת אומץ

'שמלת הים' סריגת יד מצמר כבשים

'שמלת הים' סריגת יד מצמר כבשים

ונחישות ], החלטתי להיות יסודית מיינתי החוצה גם את שמלת 'הים' שלי שנקראה כך על שום צבעיה. שמלה מצמר כבשים טווי וצבוע ביד. היא נהדרת ושמשה אותי רבות [סרגתי אותה ב1992] אבל בשנים האחרונות משקלה הגדול התחיל להכביד עלי. צמר עבה סרוג בשיפודים מס 12. בזמנו היה לי גם מעיל תואם שאותו לבשתי עד לפני שנתיים וגם הוא נעשה לי כבד. השמלה סרוגה בחתיכה אחת מהצואר כלפי מטה וכלפי קצוות השרוולים, כך שאם יפרמו אותה יהיו החוטים ארוכים ואפשר לארוג עמם משהו.  מהמעיל הורדתי את הגוף שהפכתי לשטיחון על ידי ליבודו בכביסה במכונה יחד עם  מגבות. את הלבבית והשרוולים גם ארזתי לחברתי. שמחתי שהחומרים יעברו לבית אוהב ולידיים שתיצורנה מהם משהו חדש.

תיקים מלאי צמרים בדרך לביתם החדש

תיקים מלאי צמרים בדרך לביתם החדש

בדרך כלל אני מנסה למחזר בגדים, אך לעיתים אי אפשר. אם הם בלויים מאד אפשר להפכם לטלאים לבגדים אחרים או יצירות חדשות ואם מצבם טוב אני מנקה ומתקנת ומעבירה לחנות ויצו ששם כבר יימסרו למי שרוצה. בתי השיבה לי שק בגדים שכבר אינה משתמשת בהם. מיינתי החוצה מה שיכלתי להשתמש והיתר שמתי בתיק שייעדתי לויצו. אז בדקתי גם בארונות שלי והוצאתי דברים שלנו או דברים שנותרו מזמן הילדות של הילדים והוספתי לתיק. תכולת התיק כבר הועברה לויצו.

המעיל של השמלה

המעיל של השמלה

גוף המעיל הפך לשטיחון

גוף המעיל הפך לשטיחון

רוקנתי מהבית 4 מדפים ושלוש מגירות מתכת שאליהם אעביר כעת חומרים ששכבו בחוץ.  אני מתחלחלת, בכל פעם שאני רואה דברים טובים, סתם זרוקים ליד הפחים או על גדרות בתים. בצורה זו הם ימלאו את מטמוני הזבל וירעילו את האדמה והמים. אם ימוחזרו ישתמשו בהם עוד פעם לרווחת כדור הארץ והדורות הבאים.

להעביר לויצו

להעביר לויצו

Print Friendly
פורסם בקטגוריה אוספים, כללי, מלאכת מחשבת, ממצלמתי, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

5 תגובות על לדעת למיין ולהעביר

  1. מאת אריאלה‏:

    כפי שכתבת – צריך "לדעת למיין ולהעביר" וגם לשחרר.
    עוד משהו ללמוד ממך.

  2. מאת רבקה שרמן‏:

    מ ע ו ל ה !

  3. מאת אילה רז‏:

    את הבן אדם הכי יעיל וחרוץ שאני מכירה…

    • מאת mirjam‏:

      תודה אילה , אני לא יעילה בכלל, אני יודעת לעבוד בזרמים חזקים, ותמיד עושה הכל ביסודיות !!
      אגב מיינתי עוד המון דברים השבוע….אם אני כבר מצב רוח המתאים. מרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *