הרגשתי מטומטמת שציפיתי ליותר

image001ההזמנה שהגיעה בדואל מגלרית אורנים היתה נאה, ושם התערוכה 'חיה מטומטמת תצילי את עצמך', יחד עם ציור הראש של הסוס, נראתה לי כהבטחה לתערוכה שנוגעת בנושא הכאוב של יחס האדם לחיות. מיד שלחתיה לאנשים נוספים שאני יודעת שהדבר הזה חשוב להם. זהו חלק מחיינו שמעורר שאלות של מוסר, של רגישות לחיים בכלל, של כלכלה, מקומנו בטבע ועוד המון שאלות שאפשר לשוחח או להתווכח עליהן, ונראה לי שחשוב ומרגש שהתלמידים של אורנים – מורים לעתיד- יעסקו בנושאים אלו כדי שיוכלו אח"כ להיות מחנכים לתלמידים יותר רגישים ואחראים בעולם הזשלט נתערוכהה.

כיון שרציתי באמת להקדיש תשומת לב לנעשה בתערוכה בלי שאופרע בפגישות ושיחות. נסענו לפני שבוע  בבקר חול לראות את התערוכה. שנהיה עם היצירות לבד בשקט. במעלה העליה התלולה אל הגלריה, ראינו שילוט נאה לתערוכה, שמחתי שכיאות לארצנו השלט היה דו לשוני.

דף הגלריה

דף הגלריה

נכנסתי לגלריה בציפיה גדולה, ואולי לכן התאכזבתי כבר עם הכניסה. תליית היצירות נראתה אקראית לחלוטין, רשלנית  ואפילו לא מזמינה להתקרב. לקחתי את דף הגלריה. שמחתי על כפל השפות. אני מדגישה עובדה זו לטובה כי עדיין יש מקומות בארץ שאין זה כך.

גם הכתוב בדף הבטיח , אך כבר בצורה פחות בומבסטית מאשר השם הכל כך דוקרני ונכון. בדף כתוב בין היתר שזוהי…" תערוכה העוסקת במחוות של חמלה, נסיונות תמימים של תמיכה ועזרה". לחצו על הטקסט ותקראו.

אז סליחה האוצרות וסליחה האמנים, אולי אני מטומטמת אבל איפה החמלה הזו והרצון "לשמר משהו מהקיים"?.   וחבל, כי היצירות כל אחת בפני עצמה יפה, אך מלבד הראש של הסוס, שעושה רושם שהוא כרות….אף יצירה לא נראתה לי כמדברת על מצב החיות,  על  יחס האדם לחיות, או מצב הטבע. את החמלה היחידה ראיתי בציור [המאד  יפה] של האחות שמחזיקה תינוק במחלקת היולדות.   גם המסגרות עם 'שלדי' הלטאות, לא עוררו בי חמלה, אלא הזכירו את חדר הטבע או מוזיאון לימודי לזואולוגיה, משהו מדעי קר.

תערוכה 2תערוכה 5

הצטערתי מאד כי הרגשתי הרגשה של החמצה גדולה. כותרת התערוכה  הכל כך פרובוקטיבית, היתה יכולה להיות מנוף, לעיון רציני על הנושא הזה. התערוכה כמו שהיא מסמסה את ההזדמנות הזו וחבל.

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה אמנות ישראלית, כללי, ממצלמתי, תדמית מדומיינת, תערוכות, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות על הרגשתי מטומטמת שציפיתי ליותר

  1. מאת אריאל צבל‏:

    חבל, אם כי לא מפתיע. התחום הרי לא נלמד באופן שיטתי, וכותרות שמבטיחות גישה ביקורתית ללא כיסוי הן תופעה נפוצה לא רק באמנות, אלא גם באקדמיה, בעיתונות, במשפט וכו'. אולי אירוע הפתיחה היה מעניין יותר.

    • מאת mirjam‏:

      תודה אריאל על תגובתך, וברוך הבא לבלוג. אני מוטרדת תמיד כש'כותרות מפתות' למשהו ובסוף אין כיסוי לכך. וכפי שציינת זו תופעה נפוצה בעוד מקומות. אך לתחושתי הדבר ממש נוראי כשהוא קורה במסגרת אקדמית שמטרתה חינוך מורים לעתיד . כי ככה הנזק יהיה נפוץ עוד יותר. המורים לעתיד צריכים למוד לתת את המיטב לתלמידיהם העתידיים!!! הדוגמא שלי שכל מורה לומד ואוסף ידע [בכל אופן ככה אני מקווה] , וכל מה השוא יודע זה כמו לארוז קילו סוכר ברשת . עד שהוא מעביר את זה לתלמיד חלק ייעלם, התלמיד כבר מקבל פחות … הכותרת היתה חשובה ונכונה חבל כל כך שההזדמנות להיות יסודיים בוזבזה כל כך . מרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *