לגדול בין ועם שפות שונות

הסבתא שלי בפנלו [Venlo]  שלחה אותי ללמוד קרוא וכתוב עוד לפני שהלכתי לבית הספר. קבלתי מחברת ועפרון מחודד והיא צעדה אתי לקצה הרחוב הסתובבנו שמאלה ושם היה השער לביתו של המורה שלצערי אינני זוכרת את שמו, אך אני זוכרת שאהבתי לקרוא הכל.  בהולנד למדתי רק שלושה חדשים בבית הספר העממי היהודי 'ראש פינה' באמסטרדם ובפברואר כבר הפסקתי ללמוד שם ועליתי לישראל. בקבוץ חוליות /שדה- נחמיה נהגו לפתוח כיתה רק כל שנתיים וכך הוחזרתי לגן- חובה ורק שנה אחרי זה עליתי שוב לכתה א'. גם שם אהבתי קרוא וכתוב ולמרבה ההפתעה של כולם, הטבתי לכתוב ללא שגיאות כתיב מאשר הצברים . וודאי הקל עלי שאמי כבר ידעה עברית מה'בית'.

זהו שער החצר של מורי הראשון לקריאה וכתיבה

זהו שער החצר של מורי הראשון לקריאה וכתיבה

אחרי שעליתי ארצה התחלתי 'לנקד' גם את ההולנדית

אחרי שעליתי ארצה התחלתי 'לנקד' גם את ההולנדית

 

 

 

 

 

מהר מאד הפסקתי לדבר הולנדית, למרות שבחוליות/ שדה-נחמיה היו הרבה יוצאי הולנד, שהמשיכו לדבר ביניהם בשפתם . אמי נישאה שנית ליוצא הולנד כך שהייתי חשופה לשפה, אבל השבתי לכולם בעברית . את ידיעת הכתיבה ההולנדית שמרתי לכתיבת מכתבים למשפחה, ולימים הראו לי שכתבתי להם בצורה מאד מוזרה בעיניהם .. ניקדתי את הכתוב!!!  הנה כך כתבתי  'הולנדית' באותה תקופה.

בגיל 11 נסעתי לבקר את משפחתי ותוך יום שבתי לדבר הולנדית. דודי מספר שהוא אסף אותי מאמי כדי לטייל עמי בגן החיות ושאמי הזהירה אותו שכבר אינני מדברת הולנדית. לדבריו, חיפש באמצע היום טלפון ציבורי, כדי לשאול אותה איך להשתיק אותי בעברית, [ספור קצת משונה שהרי שבתי לדבר הולנדית!].   מאז קראתי ספרות ועיתונים שונים ובעיקר נהניתי מעיתוני המלאכה והתפירה שאחיו של סבי הוציא לאור.' Marion' ו 'Ariadne'  שהגיעו בקביעות. אמי קראה גם עתון נשים הולנדי גדול ועבה  'Libelle' . העיתון היה גדוש במאמרי חינוך, תחזוקת הבית , ספרות, מסעות ועוד ועוד. פעם אפילו הגבתי על מאמר של כותבת שלדעתי נראה לי מעליב לישראל.

עלי להודות שכתיבתי ההולנדית, היתה פונטית, ולא תמיד תאמה את הכתיב המקובל. אבל רק לעיתים רחוקות לא הובנתי. היחידי שתיקן לי את הכתיב והחזיר לי את מכתביי עם סימני תיקונים אדומים היה אבי. אך במקביל לכך כל פעם שהוא כתב מחקר לשוני על השפה ההולנדית, הוא שלח אלי את הטיוטה וביקש הערות שלי , לטענתו יש לי הבנה אינסטינקטיבית של המבנה הבסיסי של השפה ההולנדית. לימים הוא היה חבר בוועדה ששינתה את הכתיב ההולנדי וכך יצא שקראתי/שמעתי  על כל השינויים הללו בשפה ועל חלק ניכר מהדיונים מיד ראשונה. כמובן שגם הכרתי את כל השמות של חוקרי השפה ההולנדית מאותה תקופה וגם קראתי רבים מהספרים שלהם. לעיתים מצאתי בספרים הללו הערות לשוניות של אבי שנבעו משאלותיו /שיחותיו עמי או עם ילדיי, ולא תמיד צוין שאנו המקור.  כמו כן כל פעם שאבי השתתף במחקרי שפה שבהם חילקו שאלונים, התבקשתי גם אני למלא שאלון כזה ולשלוח חזרה בדואר.

אחד המחקרים המענינים נערך בקרב ילדים פלמיים שהתבקשו להראות עד כמה הם מבינים ביטויים הולנדיים ובמקביל חולקו השאלונים הללו לילדים הולנדיים שהתבקשו להראות עד כמה הם מבינים ביטויים פלמיים. בשאלונים היו שני טורים אחד של ביטויים פלמיים ואחד של ביטויים הולנדיים מקבילים אך בסדר שונה.  הילדים התבקשו למתוח קו בין הביטויים המקבילים, של שתי השפות. בפלמית יש אפשרות ונטייה להוסיף למילה הבסיסית סיומת, כך שאבי תמיד שאל אותנו שאלות על הסיומות העבריות השונות, למשל זו המשמשת ל'הקטנה' כמו בכפ-ית, כלב-לב, סוס-ון וכדומה.  בפלמית יש נטייה להקטין או להחמיד דברים על ידי הסיומת  je , הרבה יותר מאשר בהולנדית שגם שם זה מותר אך לא מרבים לשמוע זאת כמו בבלגיה.

רוב המחקרים, המאמרים, ושינויי הלשון הללו, גם כשהיו רשמיים או נערכו על ידי אנשים פרטיים, נדונו ופורסמו בעיקר בחודשון  'Onze Taal' =שפתנו.  https://onzetaal.nl/over סביב העתון הזה התרכזו מתרגמים מהולנדית ואליה, חוקרי וחופרי יסודות הלשון, כמו גם חובבי הלשון שאינם מקצועיים. חלק מהם איישו בשנות ה1990 את הוועדות הרשמיות, לשינוי הכתיב ההולנדי, ונהלו את הדיונים לא רק בתוך הוועדות אלא צירפו את כלל עמיתיהם בלבטים, וויכוחים [סוערים] על מהות וצורת השינויים של הכתיב ההולנדי. את תוצאות הדיונים הללו הגישו בצורה של ספרים לממשלה וליתר הגופים שהתחילו לעבוד עם הכתיב החדש. באיזשהו רגע הסתבר לכולם שכל הספרים והפירסומים של הוועדות אינם בדיוק נוחים לקריאה והבנה לציבור הרחב, לכן החליטו להכין ספר קל ומובן לכל דבעי. כך נולד ספרון עבה אך מאד נוח לשימוש. Spellingwijzer Onze Taal  [מדריך הכתיב של שפתנו ].

http://en.wikipedia.org/wiki/White_Booklet

כתיב הולנדי חדש הספר

חבר הכותבים בחסות אוניברסיטת בראבנט ועמותת onze taal

חבר הכותבים בחסות אוניברסיטת בראבנט ועמותת onze taal

 

 

 

 

 

 

 

 

הרב לשוניות, עם הרצון להבין את איך בדיוק מורכבת הלשון, או הסקרנות לדעת ממה בנויה מילה ומה הספור מאחורי התהוותה, תמיד ליוו את חיי. גם אמי [בתו של מורה לשמונה שפות] אהבה לחטט במעיים של ביטויים שונים. וכך גדלתי בין ועם שפות שונות.

 

 

 

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה כללי, מחזות וספרות אוטביוגרפיים, משפחוגרפיה, תדמית מדומיינת, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות על לגדול בין ועם שפות שונות

  1. מאת אילה רז‏:

    איזה יופי של רשומה. אהבתי מאוד את הדף שבו כתבת בהולנדית 'מנוקדת'. רק מי שקורא הולנדית יכול להבין את ההומור שבזה. זה ששמרת כל פיסת נייר – מפליא בעיני, אך יותר מפליא מכך, הוא יכולתך למצוא את כל הניירות כשאת זקוקה להם. אצלי זה אף פעם לא קורה…

    • מאת mirjam‏:

      תודה אילה, גם אני לא שומרת היטב על דברים אבל הרבה קפססתי, לפי נושאים. קופסאות נעליים הן ארכיון מצוין. יש מכתבים ופתקים שקבלתי 'חזרה' מאנשים שונים וכך יש לי אותם. מרים

  2. I have always envied those who can fluently speak more than one language.

    • מאת mirjam‏:

      Thank you Pam , i am afraid to look at what Google made of my writing , but i can see that you got the Gist of it. You are right it is a gift to be able to speak write and read more than one language, it gives the feeling of having a larger palette of linguistic colors ready to be used by us.
      mirjam

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *