עניני קיץ, שגרה יומית וגם לא כל כך

באמצע היום  זהו קיץ נורמלי לגמרי, חם ולח בחוץ, מנגבים זיעה, באוטובוס ובמקומות ציבוריים

עננים בחודש יולי

מקפיאים אותנו ובבית אני מפעילה 2 מאווררים כדי להרחיק ממני את האוויר החם.     אך מזה שבועיים בבקרים בין 5.00 ל 6.40 זה לא קיץ רגיל, שולי השמיים מכוסים כל שחר הררי עננים אפורים כבדים, כאילו מיד ירד גשם. ויש ימים  שהעננים נשארים כל היום  ולא זזים מהשמיים , זה יולי ?????? מי שרוצה יכול לראות בכך סמל למה שקורה באיזור סביבנו.

הציפורים, מתנהגות באופן קיצי רגיל,  עד קרוב ל7.00  הן עדיין מצפצפות/ שורקות /מצייצות וקצת לקראת 7.00 משתרר שקט, בקושי שומעים ציוצון, כולן נעלמות כלא היו.  זה בלט במיוחד בבקרים האחרונים , כי ב5.00 יושבים / מתעופפים / מדלגים  על ענפי עץ הדפנה 10 שחרורים שזוללים  בשקיקה את פירות העץ, שטרם השחירו/הבשילו לגמרי, הם עושים זאת בצפצופים מרעישי אוזניים וכעת אין אף אחד/ת.  אנטנות הבתים השכנים, שבדרך כלל  מלאות ביונים, ריקות, אין אף עורב, ורק נקר בודד, נשמע מרחוק.

2 סלסלות בד מבט פנימה באחת ומבט חיצוני בשניה

סלסלת בד מכילה חוטי צמר

 

אני ממשיכה בניצול שאריות החוטים והבדים שהצטברו אצלי, תמיד שילבתי קטעי בד שונים וחוטים שונים ביצירות האמנות שלי וגם בעבודות המלאכה, אך עדיין יש לי יותר מדי פיסות בד וקטעי חוטים.  כבר ציינתי לא פעם שאמנים ואמניות רבים ברחבי העולם עוסקים בניצול שאריות כאלו  והיצירתיות פורחת. תפירת, סריגת או צינור תיקים משאריות שמשתלבת עם הצרכים האקולוגיים  נפוצה בכל מקום וגם אני עושה תיקים בגדלים שונים ומשונים, לעצמי ולמתנות, אך לא מזמן התחלתי לראות יצירת מיכלים רכים,  בדרך כלל תפורים.  זה מצא חן בעיני וחשבתי לנסות לעשות כמה [וכמובן להפטר מעוד כמה קרעי בד!].  עצם הרעיון של כלי מבד רך שעומד בכוחות עצמו או בכח תכולתו,  נראה לי מאתגר. אני גם אוהבת שישתמשו במעשה ידיי או כמשהו להביט עליו, או ממש כחפץ שימושי, מיכל/קערה/סלסלה רכה נראה לי משהו ממש לענין.

סלסלת בד מלאה בתחילתו של צעיף כותנה

בבלוגים שונים  ראיתי שהשתמשו במכנס ג'ינס שציפו בבד נוסף והפכוהו למיכל, זה לא דיבר אלי אבל מומלץ להסתכל, בבלוגים אחרים ראיתי צורות שונות. אני החלטתי לנסות ולראות מה אצליח לעשות. מבד אחד גזרתי עיגול תפרתי על צידו השני קטעי בדים, מצרפת קטע לקטע מעשה פסיפס. אחר תפרתי תפר ארוך צעדים וכיווצתי את שולי הבד התפור. תפרתי את החלק המכווץ על פס ארוך , הפכתי תפרתי את הפס גם מן הצד השני- החיצוני של המיכל והרי מיכל בד רך !!!, את השני ניסיתי לתפור על בד גזור בצורת עיגול מאורך, חזרתי על הפעולות הנ"ל והנה עוד סלסלה נחמדה. בשלישי ניסיתי לקפל את השוליים ולתפור את הפס מעל הקפלים הללו גם הוא עמד לא רע.

חלק כבר יצאו מהבית ובאחד השתמשתי להחזקת העבודה  העכשווית שלי ליד הטלוויזיה. כיוון שכבר ישבתי ליד מכונת התפירה עם ערימות של שאריות סביבי , תפרתי גם תיק כתף שימושי.

תיק כתף משאריות צד א'

התיק החדש מראה הצד השני

הוזמנתי להשתתף בתערוכה קבוצתית בבית האמנים ע"ש שאגאל בחיפה , כולכם מוזמנים לבוא .

 

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה אוספים, אמנות ישראלית, אמנות סיבים, אמנות שלי, כללי, מלאכת מחשבת, ממצלמתי, תדמית מדומיינת, תערוכות, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

6 תגובות על עניני קיץ, שגרה יומית וגם לא כל כך

  1. מאת רבקה פרידלנדר‏:

    נהדר!

  2. מאת אריאלה‏:

    אני כאחת הזוכות ממעשה ידייך ,נהנית מהשימוש בסל וכל שנותר לי לאמר – תודה.

    • מאת mirjam‏:

      אריאלה, חביבה תודה לך, את כל כך כשרונית בעצמך שכל מחמאה ממך שווה המון. ואת גם חברה נהדרת. מרים

  3. מאת אילה רז‏:

    מאחלת לך הצלחה רבה בתערוכה בבית האמנים ע"ש שאגאל. מה את מציגה שם?

    • מאת mirjam‏:

      תודה אילה, התערוכה הינה קבוצתית, והאוצרות בקשו מכל אמן שיציג כמה עבודות שמקושרות זו עם זו. אני אציג כאלו שיש להן 'קשר עצי'. מרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *