יומנים סיביים

יומנים כתובים ידועים ומוכרים לאנשים, ורבים מהיומנים הללו שהיו פרטיים  אף הודפסו והתפרסמו בכל רחבי העולם. אך יש גם יומנים עשויים מבדים וחוטים, ולצערי הם פחות ידועים.

ה'יומן' הסיבי הראשון שנתקלתי בו הופיע בספר Anonymous was a Woman שכתבה החוקרת מירה בנק [Mirra Bank] והוציאה בהוצאת St martin`s Press,1979 בספר מעלה החוקרת את הטענה שנשים רבות יצרו אמנות [בציור , רקימה הטלאה ועוד] אך לא חתמו את העבודה בשמן ומכאן שם הספר 'אנונימוס היתה אשה'. החוקרת מספרת לנו כיצד התפתחו בתי ספר לנערות, בעיקר בארה"ב במאה ה19 ואילך.בתחילה לימדו בהן רק מלאכות בית, אך לאט ובהתמדה הוסיפו הוראת גיאוגרפיה, חשבון, אמנות שאינה שימושית ועוד….

בעמוד 94 מופיע ספור שכתבה מרגרט איקיס [Marguerite Ickis] כציטוט מהסבתא רבא שלה. "אני סבורה שלקח לי יותר מעשרים שנים, כמעט עשרים וחמש שנים, בערבים אחרי ארוחת הערב אחרי שכל הילדים הושכבו לישון. כל חיי נמצאים בשמיכת הטלאים הזו." והיא ממשיכה לתאר כיצד השקיעה בשמיכה את רגשותיה כשכעסה, שמחה או התאבלה.

אמנית הסיבים ההולנדית ריה פאן אייק [Ria Van Eijk ארגה שטיח קיר  שבו כל יום סומן/נארג על ידי חוט בצבע אחר. בימים עמוסים ארגה מעט שורות והפס היה צר, ושהיה לה יותר זמן 'פנוי' ארגה פס רחב יותר.   נתקלתי בשמה לראשונה בספר האריגה  Free Weaving, Myriam Gilby, Charless Scribner`s sons, 1976.  ועלי להתוודות שמלבד הענין והסקרנות שחשתי כלפי העבודה שלה. שמתי לב שצילום העבודה בוצע בפנלו [Venlo], שבה גרו פעם סביי מצד אבי. כתבתי לה מכתב, ובאחד מביקורי בהולנד נפגשנו, שוחחנו והיא נתנה לי עצות מקצועיות טובות על אריגה.

יומנה הארוג של ריה פאן אייק 1976-1977 , צמר 321 על 880 סמ

מחשבות וחישובים לסריגת סוודר מסובך דוגמאות

קטע מהסוודר

 

 

 

 

 

 

אני מתיחסת ל'מחברות העבודה' שלי ולעבודותי כאל סוג של יומנים. במשך שנים רשמתי בהן מה סרגתי, תפרתי וארגתי. למשפחתי, לי, לבית, לחברות ומכירות.  בכותרת הדפים מופיעה שם העבודה. אח"כ כתבתי מה הרעיון והצורות, אם זה היה בגד אז רשמתי בו את מידות הלובש/ת שעבורו/ה הבגד נעשה. אם זו היתה עבודת אמנות אז רשמתי את מחשבותי לקראת העבודה ובזמן העבודה. לעיתים רשמתי כיצד חומרי העבודה הגיבו, לעיתים רשמתי שלא הצלחתי ליצור משהו ומה הסיבה. חוטים ש'התנהגו' שונה מהמצופה, למשל כמה שנים ארגתי חולצות מאותו סוג חוט והנה פעם אחת האריג התכווץ הרבה יותר מאשר בפעמים הקודמות והוא  התכווץ לאורכו ולא לרוחבו. זה היה חוט מתוצרת הארץ וכששוב ביקרתי במפעלון שלהם, שאלתי מה קרה לחוט. הם ספרו לי שהוא נטווה באופן שונה, מה שמסביר את תגובתו השונה.

מיומן האריגה, הכנות לעבודה "חזיון האדריכל- שגיון הקונה"

                 דפי העבודה האלה הם מהכנותי לאריגת "חזיון האדריכל- שגיון הקונה" 1996, אריגה 122 על 176 סמ.

http://fibersiv.net/mapressions/architectvision.php3

העבודה הוצגה בתערוכת "התרשמויות מפה", במוזיאון עין חרוד ב2001.

לתחושתי  גם בעבודות השונות שעשיתי יש  משהו יומני, כל יום אני יוצרת קטע ועשייתי מושפעת מממה שקורה סביבי או לי, מזג האוויר, מאורעות שקורים במשפחה, בארץ או בעולם. במלחמת המפרץ הראשונה צינרתי סוודר מרובה צבעים. במלחמת לבנון השניה סרגתי אפודה קיצית מכותנה, עם דוגמאת תחרה שדרשה ממני ריכוז וספירת עיניים. המשכתי לסרוג גם ואפילו בעיקר בזמן האזעקות כשישבנו במקלט.

אפודת כותנה שנסרגה בזמן אזעקות טילים

 

 

 

 

 

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה אוספים, אמנות ישראלית, אמנות סיבים, אמנות שלי, ארון הספרים האמנותי, כללי, מלאכת מחשבת, משפחוגרפיה, תערוכות, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

9 תגובות על יומנים סיביים

  1. מאת רבקה פרידלנדר‏:

    יופי של "כתבה". גם הצילומים נהדרים.

  2. נהניתי, תודה, ואפשר להרחיב…

  3. את יודעת, אני הרבה זמן מחפשת ספר, שקראתי פעם סקירה עליו בעיתון, של סופרת ישראלית, הדנה בשאלה למה נשים רבות לא הפכו לאמניות ידועות בעלות שם כמו פיקאסו וכ"ו, אלא נשארו בתחום של האמנות השימושית. במקרה את יודעת על מה אני מדברת? הספר יצא לפני כ-10 שנים בערך.
    זה קשור לדברים שאת מתעסקת בהם, נכון? אז אולי לך או לקוראותייך יהיה מידע שיוכל לעזור לי למצוא את הנ"ל. תודה, יונית

    • מאת mirjam‏:

      שלום יונית! טוב לקרא אותך !! ספר של סופרת ישראלית על נושא זה??? לא זכור לי, לעומת זאת התרשמתי [והזדהתי] עם הספר Silences שכתבה Tillie Olsen, כמו כן למדתי המון מהספר Women, Art and Society, Whitney Chadwick, Thames and hudson, 1990, נקווה שמישהי/הו מכיר את הספר שאת שואלת עליו. מרים נ.ב. מזמן לא כתבת מה שלום האתון שלכם?.

    • מאת חגית‏:

      היי.
      אולי זה הספר?
      ים ר' (2002). סוד קסמן של עבודות המחט. צ'ריקובר: תל אביב.
      למרות שעל השאלה "למה לא היו אמניות גדולות" כתבה לינדה נוכלין.
      חגית

  4. מאת דליה הקר-אוריון‏:

    למרים היקרה,
    תודה על העברת פרטי הבלוג. זוהי פעילות מבורכת המעשירה את קהל הקוראים. בחירת הנושאים והכתיבה משקפים את רוחב תחומי התעניינותך, מקוריותך וכתיבתך הרעננה ונעימה לקריאה.
    המשך מהנה.
    בידידות.
    דליה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.